שיאצוּ (ביפנית "שי" משמעו - אצבע, ו"אצו" - לחץ) היא שיטת טיפול במגע בתחום הרפואה המשלימה , שמקורה ביפן, שם היא טיפול רפואי מורשה. מחקרים מוכיחים ,שיאצו עשויה לסייע בבעיות אורתופדיות ועמוד השדרה [, בעיות פנימיות בתחומי כגניקולוגיה , עיכול בעיות נירולוגיות , בעיות רגשיות כמו דיכאון ומתח נפשי ועוד. ישנן שתי אסכולות שיאצו: אחת המבוססת על רפואה סינית מסורתית (TCM) והשנייה מבוססת על אנטומיה פיסיולוגיה פתולוגיה מערבית.
השיטה מתבססת על עקרונות הרפואה הסינית, בהשפעת טכניקות כגון אקופונקטורה (דיקור) וטווינה (עיסוי סיני ממוקד לשיפור זרימת דם) . ההנחה המרכזית של השיטה היא כי בגוף האדם קיימים ערוצי אנרגיה בלתי נראים ששמם מרידיאניים , אשר משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים. על פי השיטה, כל סימפטום או מחלה היא מצב הנובע מחוסר איזון כלשהו, היוצר "חסימה אנרגטית" בערוץ האנרגיה/מרידיאן או באיבר, וגורם להופעת תסמינים כמו כאב , לחץ או רפיון. הגישה הטיפולית בשיאצו הינה הוליסטית האמורה להביא לחיבור בין גוף ונפש , ומטרתה לטפל בגוף כולו ולא רק בהעלמת התסמינים. התהליך הטיפולי הוא הדרגתי ורגוע, ואמור להביא להרגעת המטופל לכן רצוי לממש מספר טיפולים לתווך ארוך (במידת הצורך ) . טיפול השיאצו משלב מגוון רחב של טכניקות אשר יוצרות גירויים שונים בגוף. הטיפול מתחיל באבחון ואיתור חוסר האיזון על ידי מגע, תשאול והסתכלות. בהמשך, אלה מובילים לסדרה של לחיצות ומתיחות ברוב חלקי הגוף.
